36השאלות שיכולות לגרום לכם להתאהב בפחות משעה (בועז מזרחי - מהות החיים)


https://www.eol.co.il/articles/234#


אומרים שאפשר לבחור בן זוג, אבל אי אפשר לבחור במי להתאהב. בכל מה שנוגע לאהבה, נהוג לחשוב ששולטת ממלכת הרגש ושהיכולת שלנו לקבל החלטות מושכלות בעניין שואפת לאפס. לאחרונה התפרסםמאמר ב- New York Time שטוען אחרת: אנו יכולים לבחור את האהבה שלנו ויש גם דרך מדעית מאוד מדויקת לעשות זאת. למעשה, מדובר בסט של 36 שאלות ועוד משימה אחת קטנה בת 4 דקות בלבד.

בשנת 1997 פרסם פרופסור ארתור ארון, מומחה לפסיכולוגיה של צמיחה אישית מאוניברסיטת סטוני ברוק בניו-יורק, מחקר המתאר ניסוי מדעי שערך בקרב זוגות של זרים. ארון פיתח תיאוריה לפיה פתיחות בפני אדם אחר, חשיפת רבדים עמוקים באישיות שלנו והצבת עצמנו במקום של פגיעות מולו – יכולות לפתח אינטימיות כה חזקה, שהיא תוביל להתאהבות מיידית. המשמעות? אנו יכולים לבחור במי להתאהב, אפילו באדם זר לחלוטין.


האם התיאוריה עומדת במבחן התוצאה?

ארון ועמיתיו יזמו ניסוי: הם הכניסו לחדר גבר ואישה זרים והושיבו אותם אחת מול השני. לנבדקים ניתנה סדרה של 36 שאלות (מצורף תרגום שלהן לעברית בהמשך), המחולקות ל-3 דרגות של אינטימיות, עליהן הם היו צריכים לענות. לאחר מכן קיבלו משימה נוספת – להביט אחת לשני בעיניים בשקט במשך 4 דקות ברציפות. תוצאות המחקר הראו קרבה גדולה יותר בין בני הזוג לאחר האינטראקציה האישית, לעומת קבוצת בקרה בה נבדקים עסקו בשיחות חולין. אבל הפרט היותר עסיסי הוא שחצי שנה לאחר הניסוי, זוג אחד כבר היה נשוי. נדרשו להם 45 דקות של אינטראקציה במעבדה כדי להתאהב. אגב, הם הזמינו את כל החוקרים לחתונה שלהם.

חיזוק לתוצאות הללו הגיע ממרצה לכתיבה יצירתית באוניברסיטת בריטיש קולומביה בקנדה, מנדי לן קרטון, אשר החליטה לנסות ליישם את מחקרו של ארון בחייה הפרטיים. במאמר שכתבה עבור ה-New York Time, היא מתארת את הגרסה שלה לניסוי. בדייט הראשון עם עמית מהאוניברסיטה, דיברו השניים במקרה על שאלת של חופש הבחירה באהבה. קרטון שנזכרה בניסוי 36 השאלות, הציעה לבדוק את התיאוריה בזמן אמת.